פסק-דין בתיק ת"א 14605-08

מבוא

1.      התובע, יליד 1938, נפגע לטענתו בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.4.02. בכתב התביעה פירט התובע שהתאונה אירעה בעת שעלה על הטרקטורון אשר שימש אותו לצרכי עבודתו כגנן בעיריית אשקלון.

2.      התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

3. בין הצדדים נטושה מחלוקת הן בשאלת חבותה של הנתבעת לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונה, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), והן בשאלת הנזקים עצמם.
4. אקדים ואציין שמצאתי שהתביעה "נבלעת" בתגמולי המוסד לביטוח לאומי, ולפיכך יש לדחותה.

האחריות

עדות התובע

5. בתצהיר עדות ראשית תיאר התובע את נסיבות התאונה כדלקמן: " ביום 11.4.02 בשעה 14:30 בצהריים או בסמוך לכך נפגעתי בתאונת דרכים כאשר תוך עלייה לטרקטורון ועוד לפני שהספקתי לעלות לטרקטורון... הסתובבה לי רגל שמאל ועקב כך נפלתי ונחבלתי".
6. במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע שלמיטב זכרונו עבד באותו היום בשכונת ברנע. בתום יום העבודה קרא במכשיר הקשר לאחד העובדים, מר סימון לויאשווילי, על מנת שישיב אותו למחסן הכלים. בשעה שביקש לעלות על הטרקטורון, " צריך להחזיק עם היד זה גבוה, שמתי רגל אחת למעלה ואחת למטה, הסתובבה לי רגל שמאל למטה ונפלתי על הרצפה ונחבלתי בכמה מקומות בכל הגוף". (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.11 שורות 11 עד 12).
7. התובע העיד שלאחר התאונה לקח אותו עובדו, מר לויאשווילי לביתו. היה זה ביום חמישי בשבוע. התובע קיווה שהכאבים יפחתו ועל כן לא פנה לטיפול רפואי. התובע לא זכר האם הגיע ביום א' לעבודה, ואם הגיע האם היה זה למשך יום עבודה שלם, או שמא לשם סידורים בלבד. באותו היום פנה לבית החולים, ואולם הוא לא ידע לומר האם היה זה בשעות הבקר, הצהרים או הערב.
8. התובע השיב שהוא לא פנה למשטרה, כיון שלא ידע שמדובר בתאונת דרכים. עד שהתייעץ עם עורך דין סבר שמדובר בתאונת עבודה בלבד. 
9. התובע השיב שבדוח שמילא בעבודה על פגיעה בעבודה צוין שהתאונה אירעה בעת שעלה על טרקטורון, לטענתו גם בבית החולים ציין שהתאונה אירעה בעת שעלה על טרקטורון, והוא לא ידע לומר מדוע דבריו אלו לא נרשמו.

עדות מר סימון לויאשווילי

10. בחקירתו הנגדית השיב העד שבמועד התאונה ניהל התובע את העבודה באזור ברנע, ואילו העד היה אחד מעובדיו, בצוות הטרקטורון.
11. העד העריך שהאירוע אירע בערך בשעה 11:00 א8 12:00. היה זה על הדשא ברחוב בר כוכבא, במרחק של כ- 50 עד 100 מטר מהמחסן. עד אותה שעה עבד העד על הטרקטורון, העביר כלים ממקום למקום, עסק בגיזום, פינה פסולת וסייע לעובדים אחרים בשטח.
12. העד השיב שהוא היה אמור לאסוף את התובע מקרבת המחסן לשטח העבודה, שלא היה זכור לעד. לאחר שאירעה התאונה לא הסיע העד את התובע לשטח העבודה אלא לביתו.
13. את נסיבות האירוע תיאר העד כדלקמן: " הוא בא לעלות על הטרקטורון, והטרקטורון טיפה גבוה, הבן אדם טיפה גדול בגיל והתחלק לו הרגל" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.11, שורות 27 עד 28).
14. העד השיב שהתובע החל לעלות מצד ימין של הטרקטורון. למיטב זכרונו הספיק התובע להניח את רגלו על הטרקטורון ואף לאחוז בידית " יש שם ידית ובגלל המשקל וגם בגלל הגובה של הטרקטורון יכול להיות שהתעקמה לו הרגל השנייה ופתאום ראיתי שהוא נופל לאחור" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 27.1.11 שורות 21 עד 22).

סיכום שאלת האחריות

15.  לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים וראיותיהם, מצאתי שיש לקבל את גרסתו של התובע לנסיבות התאונה.